אחד הנושאים הכואבים בתולדות עמנו הוא הפלגנות והמחלוקות בין חלקי העם. למדנו מההיסטוריה, כי בעיתות צרה אנו מתעלים על נושאי המחלוקות,מתאחדים ומתלכדים.

נקדיש כתבה זו לתקופה סוערת שכזו. 10 דברים שרציתם לדעת על "תנועת המרי העברי".

א. בתקופת מלחמת העולם השניה, התגייסו אלפים מיהודי ארץ ישראל ,לצבא הבריטי במלחמתו כנגד הגרמנים וארצות הציר (איטליה וכד'). היישוב היהודי הרגיש אחריות רבה להטות שכם בהבסת כוחות הנאצים ימ"ש ולעזור בהצלת יהודי אירופה.

ב. לאחר תום מלחמת העולם השניה ,תלתה התנועה הציונית תקוות רבות כי ממשלת בריטניה ,תקיים את הבטחותיה (בעיקר לאחר עלות מפלגת הלייבור לשלטון),לעזור בהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.
הציפייה הגדולה הייתה כי השלטון הבריטי יאפשר עליית היהודים פליטי השואה לארץ ישראל. לא רק שזה לא קרה, המגמה הייתה הפוכה לחלוטין, הממשל הבריטי בהנהגתו של שר החוץ שלהם ארנסט בווין, פירסם את "הספר הלבן" למניעה מוחלטת של הגירת יהודים לא"י ותמיכה מוחלטת בערביי פלסטינה כאינטרס חשוב של השלטון הבריטי. הצבא הבריטי נלחם בכל כוחו לתפוס את אוניות המעפילים ולשלוח את ניצולי השואה האומללים למחנות מעצר בקפריסין, מאוריציוס ואת חלקם חזרה אפילו לגרמניה ( מעפילי האניה "אקסודוס").

ג. בשנות ה-40 של המאה הקודמת, היו בארץ שלושה אירגונים "מחתרתיים". הגוף הגדול והנתון למרות ולהנחיות הגופים היהודיים הרשמיים של התנועה הציונית היה "ההגנה". במסגרת זו פעל גוף לוחם תחת השם "פלמח" (פלוגות המחץ), שלוחמיו התרכזו בעיקר בהכשרות בקיבוצים. הגופים המחתרתיים האגרסיביים יותר במאבקם כנגד השלטון המנדטורי היו: "האצ"ל" (הארגון הצבאי הלאומי") בהנהגתו ופיקודו של מנחם בגין. הגוף הקטן יותר והתוקפני ביותר במבצעיו היה: "הלח"י" (לוחמי חירות ישראל) בהנהגת: אברהם שטרן (יאיר) ולאחר רציחתו בידי קצין בריטי, יצחק יזרניצקי (שמיר), ישראל שייב (אלדד) ונתן ילין מור.

ד. מחלוקות חריפות היו בין הארגונים הלוחמים. לצורך תזכורת היסטורית, אזכיר את תקופת "הסזון" (דצמבר 1944 עד פברואר 1945) בו הסגירו חברי ההגנה את לוחמי האצ"ל והלח"י לידי הבריטים. מאוחר יותר ב-22 ביוני 1948 ירו לוחמי ההגנה ב"תותח הקדוש" עפ"י פקודה של דוד בן גוריון, באניית המעפילים והנשק של האצ"ל "אלטלנה" גרמו להרג יהודים, לטביעתה על הנשק שהיה מיועד להגנת ירושלים הנצורה. למרות המחלוקות הטרגיות בתולדות האירגונים הלוחמים, היו מגעים רצופים ביניהם. אלה החלו בעיקר באוגוסט 1945,הייתה זו יוזמתם של ראשי ההגנה דאז: משה סנה וישראל גלילי. הרצון והמטרה היו להביא לידי איחוד הכוחות למאבק משותף כנגד השלטון המנדטורי הבריטי וגזרותיו. המשא ומתן בין נציגי הגופים הלוחמים נמשך כחודשיים והצליח.

ה. בכ"ד תשרי תש"ו ( ה-1 באוקטובר 1945) נחתם הסכם להקמת "תנועת המרי העברי". את התנועה המאוחדת הנהיגו ארבעה ממפקדי תנועות המרי. נציגי ההגנה היו: משה סנה וישראל גלילי, נציג מחתרת האצ"ל היה: מפקדה מנחם בגין. נציג הלח"י היה נתן ילין מור. הייתה גם ועדה "אזרחית" (כינויה היה ועדת האיקס). שהייתה אמורה לתאם את הפעולות המחתרתיות-קרביות המשותפות לארגונים. הוועדה מנתה ששה חברים נציגי התנועות הפוליטיות בארץ ישראל. הרב יהודה לייב פישמן נציג המזרחי, פרץ ברנשטיין נציג הציונים הכלליים, לוי שקולניק (אשכול) נציג מפא"י, ישראל אידלסון (בר יהודה) נציג "אחדות העבודה" ויעקב ריפתין נציג השומר הצעיר. דוד רמז שהיה יו"ר הוועד הלאומי היה נספח לוועדה במעמד יועץ. בראשות הוועדה עמד משה סנה שהיה אז הרמ"א (ראש המפקדה הארצית של ההגנה). סנה היה מעלה בפני הוועדה לאישורה את ההצעה לפעולה התקפית.

ו. החובה לציין כי כל גוף לוחם המשיך לדגול במטרותיו וציפיותיו. ההגנה – קיוותה למפנה מדיני מצד השלטון הבריטי וכי יתיר בעתיד ויסכים כי היהודים יוכלו לפעול כרצונם בארץ ישראל. האצ"ל-שאפו לקבל עצמאות מדינית מוחלטת בארץ ישראל ובעתיד, לאחר העצמאות, יהיה אפשר לשתף פעולה עם בריטניה. הלח"י- שאף ורצה דבר עיקרי אחד, פינוי מוחלט של הבריטים מאדמת ארץ ישראל.

ז. בתקופה בה פעלה "תנועת המרי העברי" בשילוב כוחות ובהסכמה כמעט מלאה, בוצעו 11 פעולות קרביות בהיקפים גדולים כנגד השלטון והצבא הבריטיים , בנוסף לאלה בוצעו פעולות בהקף קטן יותר.
המטרות העיקריות היו לחבל בכוח השלטון הבריטי בארץ ישראל, לחבל במתקנים אסטרטגיים שבהפעלתו וכמובן מטרה חשובה ועילאית לאפשר למעפילים להגיע ארצה ולשחרר את אלה העצורים במחנות המעצר. נציין כמה מתוך הפעולות הידועות והחשובות בתקופת מסגרת "תנועת המרי העברי".

ח. המבצע הראשון היה "ליל הרכבות". בלילה של ה-31 באוקטובר 1945, הופעלו כ-50 חוליות, מאומנות היטב, כולם לוחמי הפלמ"ח, המטרה: לחבל ברשת מסילות הרכבת. נבחרו למעלה מ-150 מקומות שונים לאורך המסילות בארץ כדי לחבל בהן ע"י פיצוץ. נבחרו צמתי מסילות, מעתיקי פסים ומסילות, מחלפים והצטלבויות של מסילות רכבת, גשרים וגשרונים ועוד. הפקודה הייתה לפגוע ולפוצץ אך ורק אלמנטים הקשורים למסילות הרכבת ולהמנע בצורה קפדנית מפגיעה בנפש אדם. בכוחות ביצעו החבלות במדוייק ובהצלחה וחזרו לבסיסם בשלום. באותו הלילה ביצעה חוליה של הפלי"ם (היחידה הימית של הפלמ"ח), מבצע של הטבעה של 3 אניות משמר. בחוד אוקטובר 1945 ביצעו אנשי ההגנה פריצה למחנה המעצר בעתלית, תוך פעולת הטעייה חולצו מעפילים עצורים. הלוחמים הצליחו להביא המשוחררים לקיבוץ בית אורן שעל הכרמל.

ט. בחודש נובמבר 1945 הוחלט לתקוף את מרכז הבולשת הבריטית שבעיר יפו. לוחמים ממחתרות האצ"ל והלח"י פעלו יחדיו והניחו חומרי נפץ על בנין הבולשת. חבריהם נמצאו מסביב לאזור במטרה למנוע הגעה של עזרה וכן לתת חיפוי לחבלנים בזמן עבודתם. חומרי הנפץ פוצצו וגרמו להרס רב של חלק גדול מהבנין. הייתה זו פגיעה יוקרתית במרכז של יחידת מודיעין מובחרת של הצבא הבריטי. פעולה עוצמתית נוספת בוצעה ע"י כח לוחמי הלח"י. בכפר סירקין,הסמוך לפתח תקווה, היה מחנה צבאי בריטי גדול ממדים שכלל גם שדה תעופה צבאי. כ-30 לוחמים חמושים "החרימו" משאית צבאית-בריטית וחדרו באמצעותה בנסיעה שקטה לתוך המחנה הצבאי. המומחים ב"עסקי חבלה" מבין הלוחמים, הצמידו מטעני נפץ לכנפי תשעה מטוסים צבאיים. כל הלוחמים חמקו בקבוצות קטנות מהבסיס כשפניהם לגוש דן ותל אביב. בזמן נסיגתם מהפעולה חוליה אחרת הצליחה לנתק את זרם החשמל לשדה התעופה ולהצמיד חומרי נפץ לשני מטוסים נוספים. הפיצוצים גרמו למבוכה רבה לצבא הבריטי. שנת 1946 הביאה גם היא ליוזמה לכמה פעולות יזומות וחשובות. ביוני 1946 פוצצו כוחות הפלמ"ח 10 גשרים ברחבי הארץ. תקלה חמורה קרתה בנסיון לפוצץ את הגשר שעל נחל כזיב (אכזיב) בגליל המערבי. הכח התגלה, אש תופת נפתחה עליו שגרמה ל-14 לוחמים הרוגים. הלח"י חדר לבתי המלאכה של הרכבת בחיפה תוך הריסת קטרים, מכונות ועוד. במהלך נסיגת הכח התוקף פתחו החיילים הבריטים באש, הצליחו להרוג 11 לוחמים ולשבות 23 מהם שעל רובם הוטל עונש מאסר עולם.

י. הפעולה האחרונה במסגרת "תנועת המרי", פעולה שבוצעה בניגוד לדעת "וועדת האיקס". מנחם בגין מפקד האצ"ל נתן אישורו להוציא הפעולה לפועל. המבצע היה פיצוץ מלון "המלך דוד" בירושלים. אגף שלם במלון המפואר הכיל ואירח את המשרדים העיקריים של הממשל המנדטורי הבריטי בא"י. קבוצת לוחמי האצ"ל והלח"י מחופשים כסבלים ערביים, הביאו למחסן המלון כדי חלב גדולים בהם הוטמנו חומרי נפץ במשקל גדול. אנשי המחתרת לאחר שווידאו ששעוני ההפעלה עובדים כראוי וה"סבלים" יצאו מהמלון בהצלחה, החלו להתקשר למרכזיית המלון ולהזהיר את השוהים כי הוטמנו פצצות במלון והמלון עלול לקרוס. כל מקבלי האזהרה התייחסו בזלזול ובאי אמון להתראות. בשעה 12:40 (22/07/1946) נשמעה התפוצצות אדירה, 5 הקומות של האגף הדרום-מזרחי של המלון קרסו. התוצאה הייתה 91 הרוגים (כולל יהודים,בריטים וערבים) ו-476 פצועים. התהודה הכלל עולמית הייתה גועשת ורועשת, הייתה זו מכה יוקרתית לשלטון הבריטי. הפעולה הקיצונית גרמה לפירוק של "תנועת המרי העברי". הצבא הבריטי לא טמן ידו בצלחת והחל בביצוע מעצרים רבים בירושלים, תל אביב ובמקומות נוספים ,עוצר הוטל במקומות רבים, עצורים רבים נשלחו למחנה המעצר בלטרון. הפעולה ב"קינג דיוויד" לא הייתה הגורם היחיד לפירוק האחדות. באוקטובר 1946 התקיימו בחירות לקונגרס הציוני  שתוצאותיהן הביאו לפילוג פוליטי חריף בין הדוגלים במאבק שאינו צבאי והמשך המאבק בעליה לארץ ובהרחבת ההתיישבות ובין אלה שדגלו בהחרפת המאבק הכוחני כנגד הבריטים. לוחמת האצ"ל והלח"י לא פסקה. הנהגת ההגנה התמתנה. סוף השלטון הבריטי, היה בעזיבתם את הארץ בחודש מאי 1948. מיד באותו יום ה' באייר תש"ח, הוכרזה עצמאות ישראל .